בן חוה ואברהם, נולד ביום י"ט בטבת תש"ך (19.1.1960) בקישיניב שבברית-המועצות. בעיר הולדתו למד סימון כמה שנים בבית-ספר יסודי, וקנה את יסודות טניס-השולחן. הוא היה תלמיד טוב וחרוץ. בשנת 1973 עלה סימון עם משפחתו לארץ. תחילה הוא למד בבית-הספר "אלוני יצחק" בגבעתיים, ואחר המשיך בבית-הספר המקצועי "נעורים" ליד נתניה. בתקופת לימודיו המשיך סימון להשתלם בטניס-שולחן. במסגרת קבוצת "הפועל", הוא זכה כמה פעמים במקומות נכבדים בתחרויות שונות, ואף קיבל תעודת מדריך במקצוע זה מטעם מכון "וינגייט".

סימון גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1978, והוצב לשרת בחיל-החימוש. בחיל הוא סיים בציונים גבוהים קורסים מקצועיים שונים, והועלה לדרגת סמל.

ביום י"א באייר תש"ם (27.4.1980), נפל סמל סימון בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה. הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות.

במכתב תנחומים למשפחה, ציין מפקדו כי "סימון הפך לאיש מקצוע מסור מאוד ומקצועי מאוד במשך שירותו ביחידה. בתקופת שירותו למדו חבריו לאהוב אותו הן עקב אופיו הנוח והן עקב מקצועיותו".